הינך נמצא כאן

לטיפ הבא >

לטיפ הבא >

אודות

 
 
.

לאכול בריא, להיות בתנועה ולהרגיש טוב – זה אפשריבריא

התכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים בהובלת משרד הבריאות, משרד התרבות ומשרד החינוך

אפשריבריא הינה מסגרת-על לאומית שהוקמה במטרה להוביל מאמץ מכוון ליצירת סביבת חיים המאפשרת ומקדמת הרגלי אכילה בריאים יותר, תוך שילוב פעילות גופנית בחיי היומיום, בכל קבוצות האוכלוסייה בישראל: ילדים, מבוגרים, בעלי מוגבלויות, בני הגיל השלישי, תושבי המרכז והפריפריה. התכנית פועלת במספר מישורים תוך ראייה רב מערכתית כוללת, המשלבת את מערכות החינוך, הבריאות, הרגולציה  והרשויות המקומיות, והכל במטרה לאפשר לכל אחד לממש את זכותו לחיים פעילים ובריאים בצורה המיטבית ביותר.

ייחודה של אפשריבריא בהיותה תכנית מכלילה, שיתופית, קשובה ופתוחה, הפועלת בשיתוף פעולה עם הציבור, במסגרת תהליך ארוך טווח של תכנון, פיתוח ויישום מדיניות ציבורית מקדמת בריאות.

אנו מאמינים כי לכל אדם הזכות לחיים פעילים ובריאים לסביבה המאפשרת אותם, וכל אחד יכול להשפיע על מימושה ברמה האישית, הקהילתית והציבורית

ייעוד התכנית הלאומית:

  1. לתכנן, לפתח, וליישם מדיניות ציבורית.
  2. לפתח סביבה מאפשרת ותומכת: פיזית, חברתית, תקשורתית, חינוכית וארגונית.
  3. לפתח מארג של חיבורים, יוזמות ושותפויות.
  4. לבנות קהילה תומכת וליצור תנועה חברתית רחבה.
  5. להפוך את עקרונות החיים הפעילים והבריאים לנורמה חברתית מקובלת ומוערכת.

מדוע יש צורך במאמץ לאומי?

ירידה בפעילות הגופנית, שעות עבודה ארוכות, וצריכה גבוהה משקאות ממותקים ומזון מעובד העשיר בנתרן, שומן וסוכר, העלו בשיעור ניכר את הסובלים מהשמנת יתר, ואת שכיחותן של מחלות כרוניות כמו מחלות לב וכלי דם, סוכרת ומחלת הסרטן, שהן הגורם המרכזי לתמותה בישראל. כ-5,000 מקרי מוות בשנה בישראל קשורים ישירות להשמנה ולמיעוט פעילות גופנית, ומעל 10% ממקרי המוות מסרטן נגרמים ישירות מהשמנת יתר. כ-75% משיעורי התחלואה בסוכרת נגרמים כתוצאה מעודף משקל, ואכן הנתונים מראים כי שכיחות מחלת הסוכרת בישראל נמצאת במגמת עלייה קבועה. ההערכה היא כי עד שנת 2030 שיעורי התמותה מסוכרת יוכפלו בהשוואה לשיעור ב-2005.

שיעורי התמותה ממחלות כרוניות בישראל אף גבוהים ביחס לארצות העולם המערבי, והתחלואה הכרונית רק נמצאת במגמת עלייה. ולא מדובר בפגיעה בריאותית בלבד. על פי ההערכות, הנטל הכלכלי על קופת המדינה כתוצאה מטיפול במחלות כרוניות עומד על 9 מיליארד ₪ בשנה. עלויות נזקי ההשמנה בלבד מוערכים בכ-6 מיליארד ₪ בשנה – מדובר ב-10% מההוצאה הלאומית השנתית לבריאות. עלויות אלה כוללות הוצאות ישירות לטיפול, כמו גם ימי מחלה, אובדן כושר עבודה, טיפול סיעודי, וכו'.

גם הילדים ובני הנוער בישראל נפגעים. 26% מילדים ישראל סובלים מעודף משקל או השמנת יתר, ותופסים את המקום ה-11 בדירוג מדינות ה-OECD עם שיעורי השמנת הילדים הגבוהים ביותר. 12% מבני הנוער בישראל לא מבצעים כלל פעילות גופנית – מדובר בנתון השלילי מהגבוהים ביותר בהשוואה בינלאומית. לשם השוואה, במדינות כמו שוויץ, אוסטריה וספר, רק 2% מבני הנוער דיווחו כי הם כלל לא עוסקים בפעילות גופנית.

 

החלטת הממשלה

הנתונים המדאיגים לגבי שיעורי השמנת היתר ושכיחות מחלות כרוניות בישראל, הביאו לכך שבסוף שנת 2011 אימצה ועדת השרים לענייני חקיקה, את ההצעה להקים תכנית לאומית לחיים פעילים ובריאים - אפשריבריא. מטרת התכנית היא עידוד שינוי ההתנהגות הבריאותית של הציבור תוך יצירת סביבה פיזית וחברתית תומכת, ועל ידי שיתוף פעולה רב משרדי ורב מגזרי (הכולל משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, הסקטור הפרטי, גופים ללא מטרות רווח, מוסדות בריאות ועוד).

 

שלושת היעדים המרכזיים של התכנית הם:

(1) שיפור הבריאות ואיכות החיים של האוכלוסייה בישראל באמצעות פעילות גופנית בכל הגילאים;

(2) מניעת עלייה במשקל בקרב בעלי המשקל התקין, והפחתת שיעור הסובלים מעודף משקל.

(3) הגברה של צריכת מזון בריא והפחתת צריכת מלח, סוכר ושומנים המזיקים לבריאות.

 

חלק ממגמה עולמית

ברחבי העולם מיושמות בשנים האחרונות תכניות לאומיות דומות. בארה"ב גובשה תכנית פדרלית למניעת השמנה, בעלות של 7 מיליארד דולר, שיתפרסו על פני חמש שנים. באנגליה הוחלט בשנת 2009 להתחיל בפעילות ממוקדת למניעת השמנת ילדים. בפינלנד הקדימו, וכבר בשנות ה-70 גיבשו תכנית למאבק במחלות כרוניות באמצעות הפחתת גורמי סיכון לתחלואה, ואכן, הירידה בתמותה ממחלות אלה העלתה את תוחלת החיים בכ-6.5 שנים בממוצע. ארגון המדינות המפותחות, ה-OECD, שגם ישראל חברה בו, קורא למדינות החברות להתמודד עם סוגיית השמנת היתר, להכין תכניות אסטרטגיות ולהשקיע כספים ממשלתיים בנושא.

 

אפיקי הפעילות של אפשריבריא:

  1. חקיקה ורגולציה:
  • בטווח הקצר והבינוני: עדכון הסימון התזונתי על גבי מוצרי המזון כך שיהיה ברור ובולט יותר ויופיע בחזית האריזה ; הפחתה הדרגתית של כמות המלח במזון המעובד, בשלב ראשון בשיתוף פעולה עם תעשיית המזון; הגבלת מכירת מזון בעל ערך תזונתי נמוך במכונות ממכר ובמזנונים בבתי הספר; תכנית לאיסור ייצור או ייבוא של מוצרי מזון המכילים ריכוז גבוה של  שומני טראנס; הגבלת הפרסום על מוצרי מזון בעלי ערך תזונתי נמוך בתכניות טלוויזיה המיועדות לילדים, ואיסור על שימוש בידוענים בפרסומות אלו. כמו כן, יוגבל פרסום וקידום מכירות של תרכובות מזון לתינוקות;
  • בטווח הארוך: הטלת חובה על מסעדות וקפיטריות לסמן ערכים תזונתיים של המנות המוגשות; חיוב יצרניות המזון להעשיר את הקמח לייצור לחם ברכיבי מזון חיוניים; הטלת מסים על יצרניות מזון המייצרות מוצרים עתירי קלוריות, שומנים ומלח; והגבלת מחיריהם של מוצרי מזון בריאים באופן שכל אחד יוכל לצרוך אותם.  
  1. מערכת החינוך: דגש מיוחד ניתן בתכנית להטמעת ערכי אורח החיים הבריא בקרב ילדים ובני נוער בגנים ובבתי הספר. עבור אוכלוסייה זו הוכנו מספר תכניות חשובות, בהן – עידוד הגעה למוסדות החינוך ברגל או באופניים; הפעלת התכנית למניעת השמנה בבתי הספר; חקיקת חוק לפיקוח על איכות המזון הנמכר לתלמידים; דירוג בתי ספר מקדמי בריאות באמצעות "כוכבי בריאות"; אספקה חינם של פירות וירקות לתלמידי ביה"ס; יצירת מודלים של פנימיות מקדמות בריאות; שילוב מערכים ופעילויות בגנים ובבתי ספר.
  2. מערכת הבריאות: תפקיד חשוב בתכנית יש למערכת הבריאות וקופות החולים. במסגרת זו ניתן תקצוב מיוחד לקופות החולים שיעסקו בקידום בריאות הציבור ויקיימו פעילויות, כגון קבוצות תמיכה וטיפול להורדה במשקל, טיפול בסוכרת וסדנאות להורים ולילדים עם עודף משקל. בנוסף, הושקו תכניות לעידוד רופאי משפחה להמליץ למטופלים על אורח חיים פעיל לפני לקיחת תרופות או במקביל לה.
  3. רשויות מקומיות: התכנית הלאומית פועלת גם במישור הקהילתי וברשויות המקומיות באמצעות תכניות שונות. במסגרת זו מופעלת למשל יוזמת "עיר פעילה ובריאה" שהרשויות המשתתפות בה מתחייבות לבצע פעולות שמטרתן היא העלאת שיעור העוסקים בפעילות גופנית בקרב האוכלוסייה. כמו כן, מספר רשויות, בעיקר במגזרים הערבי, הבדואי, החרדי והדרוזי, משתתפות בפיילוט לפיתוח "רשות מקדמת אורח חיים פעיל ובריא". עידוד העיסוק בפעילות גופנית נעשה גם באמצעות שדרוג תשתיות מקומיות קיימות לרכיבה על אופניים והליכה, התקנת גופי תאורה וברזיות, וחיוב הרשויות לפתוח מתקני ספורט המצויים במוסדות חינוך ומוסדות ציבור גם לקהל הרחב בשעות בהם אינם משמשים לייעודם המקורי.
  4. מקומות עבודה: יינתנו, בין היתר, תמריצים שונים למעסיקים המעודדים עובדים להגיע לעבודה ברגל או באופניים, והמאפשרים לעובדים זמני פעילות גופנית במהלך שעות העבודה. בנוסף, ישונה המצב הרגולטורי הקיים כך שגם פירות וירקות המוגשים במסגרת שעות עבודה יוכרו כהוצאה מוכרת במס.

 

יעדים לשנת 2020

פעילות גופנית:

  1. ילדים ונוער: העלאה של 20% - 25% בשיעור בני הנוער העוסקים בפעילות גופנית בעצימות בינונית או גבוהה במשך 60 דקות לפחות 6 ימים בשבוע; והפחתה של 20% בשיעור המתבגרים הצופים בטלוויזיה יותר משעתיים בממוצע ביום.
  2. מבוגרים (גילאי 20-64): העלאה של 22% בקרב העוסקים בפעילות גופנית בעצימות בינונית במשך 150 דקות לפחות בשבוע, או בעצימות נמרצת לפחות 75 דקות בשבוע.
  3. הגיל השלישי (65 ומעלה): העלאה של 22% בשיעור בני 65 ומעלה העוסקים בפעילות גופנית בעצימות בינונית במשך 150 דקות בשבוע.

 

השמנת יתר ועודף משקל:

  1. ילדים ונוער: הפחתת שיעור בעלי הסיכון למשקל יתר בקרב ילדים ומתבגרים ב-10%
  2. בני 18 ומעלה: הפחתת שיעור השמנת היתר ב-11%.

 

תזונה:

  1. הפחתת צריכת המלח היומית של מבוגרים בישראל  מ-9 גרם ביום בממוצע, ל-6 גרם ביום.
  2. הפחתת שכיחות לחץ דם גבוה בקרב כלל האוכלוסייה בישראל  ב-10%.
  3. הפחתת צריכת שומן טראנס, משקאות ממותקים וסוכר.

הצטרפו אלינו!

בואו להיות חלק מקהילה תומכת ותנועה חברתית רחבה, שיהפכו את אורח החיים הפעיל והבריא לנורמה חברתית מקובלת ומוערכת במדינת ישראל. אתם מוזמנים להתחבר לאֶפְשָׁרִיבָּרִיא, לשתף ולהשפיע על יצירתה של סביבה המאפשרת ותומכת בחיים פעילים, בריאים וטובים יותר!