home icon work icon education icon city icon

מי ברז - שקוף שזה בריא

מי השתייה בישראל בטוחים וראויים לשתייה בכל מקום. נא להכיר – המים בישראל, על הדרך שבה מי השתייה עוברים עד לברז, למה מומלץ לשתות אותם? ועוד מידע על מוצר הצריכה הכי חשוב שיש בישראל.

כל אדם נדרש לשתות מים רבים כל יום והמלצות התזונה מדגישות שתיית מים בלבד. בישראל מי השתייה המסופקים לציבור איכותיים וזמינים בכל רגע ובכל מקום. למרות טיבם, הרבה אנשים חוששים לשתות מהם, בין השאר מחשש לאיכותם וטעמם.

בכתבה נצלול למים, ונכיר את הדרך שבה מי השתייה עוברים עד לברז, את היתרון שיש לשתיית מי ברז ועוד מידע על מוצר הצריכה הכי חשוב שיש בישראל.

מים – משאב של בריאות

הוועדה לזכויות האדם של האו"ם הכירה בכך שלכל אדם זכות יסוד לקבלת מי שתייה בנגישות ובאיכות טובה. בישראל, משרד הבריאות קבע תקנות לאיכות מי השתייה המנוטרים בשגרה. התקנות עומדות בדרישות מחמירות של תקני מי השתייה המאומצים מתקנים בינלאומיים ועומדות בחזית אחת עם המדינות המפותחות בעולם. 
התקנות הקובעות את איכותם התברואית של מי השתייה, מיועדות להבטחת בריאותם של הצרכנים, המשתמשים במים לשתייה, לבישול לרחצה ולשימושים ביתיים אחרים.

מדוע מומלץ לשתות מי ברז?

במדינה חמה כמו ישראל, לשתיית מים חשיבות מרובה לבריאות האדם בכל גיל. משרד הבריאות ממליץ על שתייה רבה ובטוחה של מי ברז: בבתים פרטיים, במוסדות חינוך, במבני ציבור, במקומות עבודה, בפארקים, במסעדות ובכל מקום.

הנימוקים להמלצה על שתיית מי ברז: לשתיית מי ברז תועלות מכל הסיבות הבריאותיות להמלצת שתיית מים ולא שום שתייה אחרת - התפתחות תקינה, שמירה על משק נוזלים למניעת השמנה ומחלות כרוניות, למניעת עששת שיניים ועוד.

בנוסף למי ברז יש יתרונות ייחודיים:

  • איכות תברואית גבוהה ופיקוח מתמיד
  • זמינות גבוהה: נמצאים בכל בית, ובכל מקום בו אנו נמצאים במהלך היום כמו בעבודה, במוסדות חינוך ופנאי ובמרחב הציבורי
  • ניתן למזוג לכוס, קנקן, בקבוק רב פעמי ואפילו לשתות ישירות מברזייה
  • עלות נמוכה במיוחד – ועלות נמוכה בהשוואה לכל חלופה אחרת
  • המים מגיעים אלינו ללא מאמץ של רכישה וסחיבה וללא צורך בשליח
  • שומרים על איכות הסביבה בשל הפחתת שינוע והצורך במחזור בקבוקים
  • מוגשים חינם במסעדות בישראל על פי חוק בנינים ציבוריים (מתקני שתיה למים צוננים), תשמ"ז-1986*
  • ברזיות ומתקני מים מחויבים על פי הנחיות התקנה ותחזוקה במוסדות ציבור ובמרחב הציבורי
  • מתקני צינון מים מאפשרים הגשת מים קרים בעלות נמוכה - יותר מקומות פרטיים וציבוריים מנגישים מים מצוננים

ברזיה

הכירו את המסלול שעושים המים עד שהם מגיעים אלינו לברז

מי השתייה עוברים מסלול ארוך וקפדני עד שהם הופכים להיות ראויים לשתייה.

שלב 1: שאיבה ממקורות המים – מקורות המים נמצאים בפריסה בכל חלקי הארץ, ואיכותם עלולה להיות מושפעת ממגוון גורמים סביבתיים, לכן הם נבדקים לעשרות גורמים מיקרוביאליים, כימיים ורדיואקטיביים המוודאים את התאמתם לשתייה בטוחה. המים מסופקים רק לאחר שנבדקו, עברו טיפול, במידת הצורך, וחיטוי. אספקת המים לשתייה בישראל מבוססת על שאיבת מי תהום (בעיקר מאקוויפר ההר והחוף), מים עיליים (כנרת, מעיינות ונחלים) ומי ים מותפלים (ים תיכון וים סוף). 

שלב 2: מתקני טיפול - כל מקור מים שאינו עומד בדרישות ומתגלה בו מצב תברואי ירוד של מתקן ההפקה או אף סכנה פוטנציאלית לזיהום המים, אינו מספק מים לשתייה. ניתן לספקם רק לאחר שעברו טיפול המבטיח את התאמתם לשתייה באמצעות מתקני הטיפול. מתקני הטיפול פועלים ע"פ תכנית תפעול, ניטור ובקרה קפדנית של משרד הבריאות. הם מצוידים במערכות בקרה והתרעה, כך שכל תקלה או הרעה באיכות המים מדווחת לספק המים ולמשרד הבריאות, ובמידת הצורך מופסקת האספקה ממתקן הטיפול.

שלב 3: הגעת המים למערכות האספקה הראשיות ורשתות האספקה בתוך הישובים – מערכות אגירה והובלה של המים סגורות ומבודדות. גם מערכות אילו צריכות לעמוד בתקנות לתכנון ולשמירה על זרימה רציפה בצנרת במטרה לשמור על איכות המים, ולכן המים מנוטרים בשגרה גם במערכות האספקה היישוביות ע"י ספקי המים (תאגידי מים ורשויות מקומיות).

שלב 4: הגעת המים למערכות אספקה בתוך מבנים - השלב האחרון של הגעת המים עד לברז בבית, במוסד חינוכי, במסעדה או במקום העבודה. כל חלקי הצנרת של מערכות המים השונות צריכים אף הם לעמוד בתקנות ובתקנים מחמירים (בת"י 5452) על מנת להבטיח את איכות המים בנקודות הקצה.

 כיצד מובטחת איכות המים?

מערך האבטחה כולל התקנת תקנות, כתיבת הנחיות ונהלים, אישור תכניות מים ופיקוח על עבודת ספקי המים. מטרת התקנות להגן על בריאות הציבור באמצעות קביעת איכות תברואית גבוהה של מי שתיה, תנאים והוראות בכל הנוגע למקורות מי שתיה, מתקני הפקת מים ומערכות אספקת מים, הוראות בנוגע לטיפול במים ובקרה על איכותם וכן חובות דיווח ופרסום.

מים הם מוצר המסופק באופן רציף לצריכה, ולכן לא ניתן לבדוק ולאשר כל טיפה ממנו. בישראל, כמו בכל העולם, האסטרטגיה לאבטחת איכות המים, מבוססת בעיקרה על צעדי מניעה לזיהום המים, ושמירה על איכותם בתהליכי תכנון המערכות, תחזוקה ותפעול, וכן באמצעות בקרה רציפה של מספר פרמטרים וביצוע דיגומים מייצגים של מערכות המים בכל שלבי האספקה. בבדיקות המים נבדקים מרכיבים ביולוגיים וכימיים ממקורות טבעיים ולא טבעיים. המים המסופקים לשתייה נבדקים ועוברים טיפול יסודי ומקיף להרחקת המרכיבים הבלתי רצויים והעלולים להזיק לבריאות האדם.

משרד הבריאות אחראי על אבטחת איכות המים ולכך שהציבור מקבל מים בטוחים לשתייה. 

האם מוספים חומרים או מינרלים למי השתייה?

  • מי הגלם המיועדים לשתייה נדרשים לעבור טיפולים שונים לפני שהם מאושרים על ידי משרד הבריאות למי שתייה. לרוב מדובר רק בחומר חיטוי, אך יש מקורות מים הנדרשים בטיפול נוסף להרחקת מזהמים ושיפור איכות המים. כדי להבטיח שהחומרים המשמשים לטיפול במי שתייה יהיו איכותיים ולא יפגמו באיכות המים או אף ישפיעו לרעה על בריאות האדם, כל חומרי הטיפול נמצאים תחת פיקוח ובקרה מתמידים ונדרשים לעמוד בדרישות האיכות המפורטות בתקנים ישראלים בסדרת ת"י 5438, תקנים המאומצים מתקינה בין לאומית (לרוב אירופאית או אמריקאית).
  • חומרי חיטוי: כמו ברוב המדינות המפותחות בעולם, המים בישראל מוכלרים ומסופקים עם ריכוז כלור שאריתי בין 0.1-0.5 מ"ג/ל (ריכוז בטוח לשימוש ללא השפעות בריאותיות). תוספת הכלור והדרישה לריכוז שאריתי במים הינה לשם הבטחה שלא יתפתחו זיהומים מיקרוביאליים במערכת אספקת המים (מאגרים וצנרת).

ומה עם מינרלים ותוספים אחרים למי השתייה?

פלואוריד - למרות שעל פי כל הספרות הפלרה נמצאה כשיטה היעילה ביותר להפחתה של תחלואת שיניים, הפלרת המים הופסקה בשנת 2014, ונכון להיום אין הפלרה יזומה של המים בישראל. לקריאה מורחבת על פלואוריד, חשיבותו בשמירה על בריאות השיניים, והפלרה בישראל.

בשנים האחרונות עולה בישראל שיעור המים המותפלים ביחס לכלל מי השתייה. בשל העובדה שמדובר במים שעוברים תהליכים ממברנלים בהם מורחקים כמעט כל המינרלים, נבחנים הצורך והאפשרות להעשיר את המים במינרלים מסוימים:

  • המינרל סידן – מוסף כטיפול משלים בכל מתקני ההתפלה, גם לצורך ייצוב המים וגם מתוך היבטים בריאותיים, בשל חיוניות מינרל זה לפעילות הגוף וזמינותו הגבוהה ממי שתיה.
  • המינרל מגנזיום – חשוב לתהליכים מטבוליים רבים בגוף, ונמצא באופן טבעי במזונות ובמי השתייה (שמקורם במי תהום ומים עיליים). משרד הבריאות בוחן את הצורך ובעיקר את הישימות של הוספתו למים מותפלים (תהליך שעדיין לא מקובל בעולם), ופועל לקדם פיילוט בנושא. לקריאה מורחבת על מגנזיום, חשיבותו, מקורות הצריכה, כמות הצריכה היומית המומלצת, ועמדת משרד הבריאות

מדוע הטעם של מי הברז שונה ממקום למקום?

למרות שהמים נראים זהים בכל אתר, אנשים טוענים לטעם שונה בצריכת מים אחרים. הסיבה לכך היא שמקורות המים בכל מקום שונים - מים מותפלים, מים עיליים ומי תהום מקידוחים שונים (המים באים ממעבה האדמה או לאחר זרימה עילית, ובדרכם לברז שלנו ממיסים מינרלים טבעיים המוסיפים טעם אופייני לכל אזור אספקה). למרות הקושי להתרגל למי שתיה בישוב אחר, יש לדעת כי אין משמעות לשינוי הטעם מבחינת איכות המים. כדאי לדעת גם שזהו טעם נרכש וניתן להתרגל למים אחרים. 

חלק מהאנשים רגישים יותר לריח הכלור הקיים במי הברז ופתרון אפשרי הינו להשהות את המים כך שרב הכלור יתנדף, ולקרר את המים (לדאוג לקנקן מים במקרר) ואז הוא אינו מורגש.

האם מומלץ לשתות ממתקני טיהור ביתיים?

מקובל היום לרכוש מתקני טיהור ביתיים במטרה לשפר את נוחות וזמינות השימוש, וכן יש הטוענים לשיפור הטעם, אך אין חובה או המלצה רגולטורית לכך. יש לדעת כי מתקנים אלו מחויבים לעמוד בדרישות תקנים ישראליים (ת"י 1505: מערכות לטיפול במי שתייה לשימוש ביתי), שבין השאר מחייב התחברות למקור מי שתיה מאושר בלבד. חשוב מאוד לדאוג לתחזוקת המתקן בהתאם להוראות היצרן, תחזוקה לקויה יכולה לגרום להרעה באיכות המים.

בנוסף, קיימים מתקני צינון מים בעיקר במרחב הציבורי – מוסדות, עסקים ומקומות ציבוריים. התקנת ותחזוקת מתקנים אלו מתבצעת ע"י מנהלי האתרים או הרשות המקומית.

לאדם הפרטי יש אפשרות להשפיע על נגישות מי הברז ובמיוחד מים מצוננים, המועדפים על מרבית האנשים, באמצעות פנייה לאחראים במסגרות השונות כמו מקום עבודה, מקומות ציבוריים ופרטיים, וכן לפנות לרשות המקומית בבקשה להתקנת ברזיות ומתקני מי ברז מצוננים במקומות שבאחריותה.

כדאי לדעת

לכל צרכן בישראל קיימת הזכות על פי התקנות להזמין מספק המים בדיקות בביתו לבדיקות מיקרוביאליות ובדיקת מתכות (עופרת, ברזל ונחושת) - בעלות שהספק הגדיר ופרסם באתרו. לכן, כאשר עולה חשש כי איכות המים בביתכם אינה טובה, מומלץ להזמין דיגום ובהתאם לתוצאות הדיגומים, לבצע פעילות מתקנת: מניקוי המערכת ועד החלפת צנרת ואביזרים.

 ומה אנחנו יכולים לעשות לשיפור איכות המים בביתנו

ישנם מספר צעדים שגם הצרכן יכול לעשות על מנת להבטיח את איכות מי השתייה:

  • לשתייה ובישול - מי ברז הם איכותיים ובטוחים לשימוש לשתייה ובישול. מומלץ להקפיד ולהימנע: 
    • ממים שעמדו בברז זמן רב (לאחר לילה או חופשה) - מומלץ להזרים מעט מים ורק אז להשתמש
    • מקו המים החמים
    • ממים בעלי עכירות גבוהה או צבע. במידה והתופעה שכיחה מומלץ להזמין מספק המים בדיקה בבית
  • במידה והנכם משתמשים במתקני טיפול ביתיים - כגון ברי מים או מסננים למיניהם - חשוב מאוד לשמור על רכישת מוצרים שעומדים בתקן הישראלי 1505 ועל תחזוקה על פי הוראות היצרן
  • בעת שיפוץ או בניה יש להקפיד על קניית והתקנת אביזרים העומדים בתקן ישראלי 5452 (רשימת המוצרים שנבדקו ומותאמים למי שתיה מפורסמת באתר מכון התקנים)

מידע שוטף על איכות המים ביישובכם ניתן למצוא באתר משרד הבריאות: "המים שלי"

*חוק בנינים ציבוריים (מיתקני שתיה למים צוננים), תשמ"ז-1986

  • על מי שמנהל או מחזיק מסעדה, בית אוכל, בית קפה או מקום דומה שבו מוגש אוכל, לדאוג לכך שיוגש לכל לקוח קנקן מי שתייה צוננים, ללא תשלום.
  • אסור לדרוש תשלום עבור המים.
  • הפרת החובה להגיש מים צוננים ללא תשלום היא עבירה פלילית שהעונש עליה הוא קנס.
  • כמו כן, כאשר מדובר בבניין ציבורי כהגדרתו בחוק התכנון והבניה (למשל חנויות כל בו אשר שטחן עולה על 350 מ"ר) והשירות הוא עצמי - יש להתקין מתקן מים צוננים וכוסות שתיה במקום מרכזי הנראה לעין.

לקריאה נוספת

רשימת הגורמים הנבדקים במי השתייה בישראל
לשאלות ותשובות בנושא מי שתיה
מי שתיה - משרד הבריאות
ברושור מים - שקוף שזה בריא
פוסטר - משקאות קלים, מחיר כבד