home icon work icon education icon city icon

צעד 5: קביעת קדימויות ודרכי פעולה, לקראת גיבוש תכנית עבודה

לאחר שהסתיים המיפוי, אותרו הצרכים והוגדרו המטרות והיעדים בצעד 4, חברי הצוות בוחרים יחד את הפעולות ואת התכניות הנדרשות לעמידה ביעדים ולהשגת המטרות.

כדי לחולל שינוי מהותי ובר קיימא בחיי התושבים, מומלץ לשלב מספר אסטרטגיות במקביל: ברמת המדיניות, בסביבה הפיזית ובמסגרות העירוניות. זאת יחד עם מענה לקהלי יעד שונים ורחבים.

לרשות המקומית יכולת להשפיע בצורה רוחבית על בריאות הפרט באמצעות קבלת החלטות המעודדות ומייצרות סביבה מקדמת בריאות והשפעה על הגורמים המשפיעים על הבריאות. מן הצד השני של הסקאלה יש לרשות המקומית את היכולת להקצות משאבים ושירותים התומכים בפרט על מנת שהוא עצמו יאמץ התנהגויות בריאות וחיוביות.

בחלק זה של המדריך רוכזו פעילויות מומלצות ליישום הן לפי תחומי הפעילות והן לפי אסטרטגיות הפעולה. במדריך המקוון ניתן למיין את ההמלצות לפי תחומי הפעילות: פעילות גופנית, תזונה בריאה וסביבה נקיה מעישון או לפי האסטרטגיות: מדיניות חקיקה ורגולציה, סביבה פיזית ומרחב ציבורי, ומסגרות עירוניות. המיון יאפשר לכם להתמקד בנושאים המעניינים אתכם ברשות.

תחומי פעילות מרכזיים - לפי נושאים

פעילות גופנית

תזונה בריאה בעבודה

תזונה בריאה

סביבה נקיה מעישון

סביבה נקייה מעישון

אסטרטגיות פעולה מרכזיות

המלצות למדיניות חקיקה ורגולציה

בנושא פעילות גופנית
בנושא תזונה בריאה
בנושא סביבה נקייה מעישון

המלצות לסביבה פיזית ומרחב ציבורי

בנושא פעילות גופנית
בנושא תזונה בריאה
בנושא סביבה נקייה מעישון

המלצות ליישום במסגרות עירוניות

בנושא פעילות גופנית
בנושא תזונה בריאה
בנושא סביבה נקייה מעישון

בראש סדר החשיבות עומדת קביעת מדיניות, שכן זו יוצרת מחויבות רבה יותר של הרשות וחיונית כדי להטמיע שינוי יציב ובר קיימא. מסיבה זו הפרדנו במדריך זה את ההמלצות לפעילויות בתחום המדיניות, חקיקה ורגולציה. כך, לדוגמא מדיניות המעודדת תזונה בריאה מחייבת לעיתים שינוי של המכרז למפעיל הקפיטריה במסגרות חינוכיות.

לדוגמא, מצורפת כתבה על מהלכי מדיניות במקומות עבודה.

הסביבה הפיזית והמרחב הציבורי: סביבה מקדמת בריאות מאפשרת לתושבים לשמור על בריאותם ולשפרה ומספקת להם הגנה מפני גורמי סיכון בריאותיים. ברמת הרשות אנו מתייחסים לתשתיות מקדמות חיים פעילים ובריאים יותר פיזית וחברתית. למשל, יותר מתקני ספורט הפתוחים לקהל הרחב, יותר מתקני מים קרים, יותר שבילי הליכה ושבילי אופניים, אכיפת חוקים לאיסור עישון במרחב הציבורי, הקצאת חדרי הנקה במוסדות ציבור, זמינות גבוהה יותר של רכיבים תזונתיים במכונות ממכר ובמסגרות המגישות ארוחות ועוד. במסגרת פעילות במסגרות הרשות יכולות להיכלל, למשל, עידוד פעילויות בריאות בבתי ספר מקדמי בריאות, תפריט בריאותי בפיקוח דיאטנית הרשות במעונות היום לילדים ולקשישים ועוד. חשוב במיוחד לפעול דרך המסגרות הקיימות ברשות, שכן זוהי הדרך הזמינה והמקיפה ביותר עבור הרשות להטמיע שינויים בקנה מידה רחב.

בנוסף לאסטרטגיות, חשוב לבצע קטגוריזציה (פילוח) של קהלי היעד ולוודא שתמהיל הפעולות מגיע לכמה שיותר תושבים וקבוצות אוכלוסייה. גיל רך, ילדים, נוער, נשים, אוכלוסייה מבוגרת (65+), אוכלוסיות מיוחדות כגון נכים או קבוצה באי ביטחון תזונתי.

התאמת פעולות למטרות וליעדים – המשך דוגמה מצעד 4

קביעת קדימויות ודרכי פעולה

לאחר שנקבעו תחומי הפעילות והאטרטגיות, יש לקבוע מתכונת לניטור התהליך שבאמצעותו ניתן יהיה לעקוב אחר התקדמות התכנית.

כדי לבחור את הפעולות בעלות הסיכוי הגבוה ביותר לעמידה ביעדים, יש להתאים אותן לצרכים ולרצונות של התושבים, לחקיקה, לנוהלי הרשות, לתרבות העירונית, לתשתיות, לשותפים הקיימים וכמובן לתקציב, לזמן ולמשאבי האנוש העומדים לרשות התכנית.

כדי לקבל החלטות על קדימויות לביצוע, ולאחר שיש מידע בסיסי על מדיניות אספקת מזון, על הרגלי אכילה, פעילות גופנית ועישון במוסדות העירוניים ובמסגרות השונות, כולל המסקנות שעלו משיתוף התושבים - רצוי לבצע תהליך חשיבה משותף לניתוח המשאבים הקיימים ברשות . אחת הדרכים היא באמצעות ניתוח SWOT – ניתוח החוזקות והחולשות של הרשות, ניתוח ההזדמנויות והאיומים הקיימים בארץ בהקשר לקידום פעילות גופנית, תזונה בריאה וסביבה נקייה מעישון.

דוגמה לניתוח SWOT לטובת יישום מדיניות קידום בריאות בתחום התזונה והפעילות הגופנית:

חוזקות

הזדמנויות

  • מחויבות ראש העיר לקידום בריאות האוכלוסייה.
  • מסורת של עבודה בשותפויות.
  • שיעורי תזונה וכלכלת בית בבתי-ספר.
  • חקלאות עירונית מפותחת.
  • הפעלה מחדש של התכנית הלאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא – אֶפְשָׁריבָּרִיא.
  • עלייה במודעות הציבור לחשיבות התזונה ופעילות גופנית לבריאות האוכלוסייה

חולשות

איומים

  • חוסר מודעות של האוכלוסייה לחשיבות התזונה והפעילות הגופנית.
  • אין יצרני מזון מקומיים בעיר - והסוחרים בעיר מתנגדים לפיתוח ייצור מזון מקומי.
  • אין פעילות גופנית לכלל התושבים.
  • היעדר תשתיות מספקות לביצוע פעילות גופנית – אין היצע זמין לכלל התושבים.
  • צמצום מענקים לרשות המקומית.
  • שינויים פוליטיים.

לאחר בחינת החוזקות והחולשות ובהתייחס להזדמנויות הרלוונטיות, ניתן לקבוע מהי הדרך המיטבית ביותר להשגת היעדים.

למשל, במקרה של מחסור בתשתיות לביצוע פעילות גופנית, לא יעזרו מאמצים בהעלאת מודעות הציבור לנושא, ולכן ההשקעה תהיה ביעדים אחרים (כך ייקבעו קדימויות).

דוגמאות של פעילויות הניתנות לביצוע בטווח הקצר ומגשימות את היעדים השונים:

  • התקנת מתקני חניה לאופניים ליד בתי ספר תיכוניים ומקומות עבודה.
  • תמריץ למשתמשים בתחבורה ציבורית בדרך לעבודה ובחזרה הביתה.
  • הפצת רעיונות לפעילות גופנית שאפשר להתאים לסדר יום עמוס באמצעות עלונים או במסגרת המקומונים.
  • פתיחת חוגי פעילות גופנית במרכזים הקהילתיים לקבוצות אוכלוסייה בעלות צרכים מיוחדים.
  • פתיחת קבוצות ספורט עממי.
  • הפצת מידע על מתקני פעילות גופנית זמינים בעיר/יישוב ועל מגוון חוגי ספורט ופעילות גופנית.
  • פעילות גופנית חודשית של הורים-ילדים בגני ילדים ובבתי ספר יסודיים.
  • אירועים עממיים לציבור הרחב, ללא תשלום.
  • סיקור תקשורתי של פעילויות חדשות במקומות שונים בקהילה.
  • בלוג מקומי ובו טיפים שבועיים לפעילות גופנית לפי עונת השנה, חגים וכד'.
  • הקמת פלטפורמה חברתית (קבוצה בפייסבוק, קבוצת ווטאספ) ששולחת תזכורות ומסרים של עידוד לחברי קבוצה להצטרף לפעילות גופנית שגרתית.

המטרה: פיתוח סביבה ותשתיות המעודדות פעילות גופנית

  • סימון שבילי הליכה, התקנת ברזיות מים ותאורה בשבילים קיימים.
  • פינוי תדיר של מדרכות ממפגעים.
  • התקנת מגרשים לספורט עממי לגיל השלישי.
  • גיוס מתנדבים כמדריכים ב"חדרי כושר בטבע" והכשרתם לכך.
  • הכנה והפצה של מפות שבילי הליכה ורכיבה על אופניים.

דוגמה מהשטח - שוהם

בשוהם העמידו ב-2012 את השאיפה לאורח חיים בריא בראש סדר העדיפויות הציבורי, כיעד מרכזי של המועצה המקומית והתאגידים העירוניים. במרכז תכניות העבודה של המועצה היו אירועים ופעילויות שמטרתם הטמעת ידע, כלים ומודעות בנושאים כגון: בריאות, תזונה נבונה, פעילות גופנית, רפואה מונעת וסביבה בריאה. בשנת 2015 היעד המרכזי היה בריאות וספורט תחת הכותרת של "פעילים בשביל הבריאות". המטרה – טיפוח אורח חיים בריא מהגיל הרך ועד שיבה והעצמת פעילויות הספורט והבריאות בקהילה. לשם כך, ומתוך תפיסת הספורט והבריאות כשירות לאזרח, פעלו להפקת תכניות לפעילות ספורטיבית ברמה העממית, להקמת תשתיות ספורט מתקדמות, ולפיתוח ענפי הספורט התחרותיים ואגודות הספורט המקומיות.

 קביעת פעולות בתחום מדיניות יישובית

במקביל לקביעת צעדים ספציפיים לקידום בריאות ברחבי הרשות, חשוב לפתח מדיניות עירונית כוללת בתחומים הבאים בפרט: תזונה, פ"ג וסביבה נקייה מעישון. וזאת כדי להבטיח מצד הרשות מחויבות רב-שנתית יציבה וקבועה.
המדיניות שתיקבע תתווה את המחויבות העירונית ליצירת סביבה בת קיימא, תחלחל במארג הביצועי של הרשות ותאפשר לתושבים בחירות בריאות בכל המסגרות ומעגלי החיים – והכי חשוב, לטווח ארוך.

פעולות לדוגמה: קביעת מדיניות לקיומו של בעל תפקיד ייעודי (תקן/מחלקה/אגף קבוע) וקבוע לקידום בריאות בכל רשות מקומית ומועצה; עמידה בתו אֶפְשָׁריבָּרִיא מדי שנה וכיו"ב. מומלץ לעיין בדוגמאות הנוספות בקטגוריית "מדיניות" המופיעה בכל אחת מתחומי הפעילות: מדיניות הנוגעת לפעילות גופנית מדיניות לתזונה בריאה והמלצות מדיניות לסביבה נקיה מעישון. מומלץ לבחור פעילות אחת לפחות בכל תחום.

דוח WHO על חשיבות מהלכי הרשויות המקומיות

הסניף האירופאי של ארגון הבריאות העולמי, פרסם מסמך על תפקידן של רשויות בניהול מחלות כרוניות במסגרת הגישה הממשלתית הרב מערכתית.

הדו"ח המתייחס להשפעה המכרעת שיש לאורבניזציה על תושבים המתמודדים עם מחלות כרוניות ולתפקיד החשוב שיש לרשות המקומית בשיפור ואיזון הגורמים המשפיעים על הבריאות במיוחד בקרב תושבים הסובלים ממחלה כרונית ובני משפחותיהם. לדוגמה, בנושא של פעילות גופנית, המשפיעה מאוד על מניעה של מחלות כרוניות כמו גם על שיפור איכות החיים, תכנון עירוני בריא ואזורים ירוקים משפיעים מאוד על ההיתכנות לביצוע פעילות גופנית בפועל על ידי התושבים. מרחבים ירוקים ופתרונות טבעיים במרחב העירוני משמעותיים מאוד לשיפור אזורי המחיה המקדמים אורח חיים פעיל ובר-קיימא ועל ידי כך מגבירים את בריאות התושבים.

הדו"ח סוקר גם דוגמאות הקשורות לסביבה נקייה מעישון ולתזונה בריאה ומדגים בעזרתם את ההשפעה הגדולה של העיר הבריאה על בריאות התושבים ובמיוחד על מניעה ואיזון מחלות כרוניות.

לעיון בדו"ח המלא

דו"ח האינטרנט של בזק לסיכום שנת 2017
סוקר את הרגלי השימוש וההתנהגות של ישראלים בעידן הדיגיטלי וניתן להפיק ממנו תובנות רבות לתחום קידום בריאות. לדוגמה: 72% מבני הנוער מרגישים שמערכת החינוך לא מספקת מיומנויות טכנולוגיות ודיגיטליות לתלמידים. לכן מומלץ להשקיע באוריינות התושבים בתחום קידום בריאות, ולשלב זאת במסגרת צעד זה, בבחירת פעילויות בקטגוריית מדיניות.

בחירת פעולות בכל אחד מהתחומים

פעילות גופנית, תזונה בריאה (והנקה), סביבה נקייה מעישון.

כאמור, כדי לחולל שינוי בהתנהגות הפרט, מומלץ להציע תמהיל פעולות המשלב אסטרטגיות שונות – מדיניות, סביבה, פעילות במסגרות הרשות וכו' ומותאם לתרבות העירונית ולצורכי התושבים כפי שעלו במיפוי ובכל אחד מהתחומים שבהם מתמקדת תכנית אפשריבריא בעיר.

נמצא שיש מספר גורמים מסייעים להצלחת תכניות התערבות:

  • בחירת התערבויות לקידום מספר נושאים בריאותיים בו-זמנית. למשל, התמקדות בעידוד תזונה בריאה, פעילות גופנית וסביבה נקייה מעישון בו זמנית.
  • קידום או פיתוח דרכי התקשורת עם התושב כדי להגביר את הנגישות למידע על התכניות - למשל, פתיחת לשונית אֶפְשָׁרִיבָּרִיא באתר הרשות.
  • הטמעת הלקחים באופן שיטתי, תוך שמירה על גמישות תפעולית: ככל שהתכנית גמישה יותר ופתוחה לשינויים כדי לענות על צרכים מקומיים העולים במהלכה, כן היא קלה יותר להפעלה ולהטמעה.

בבחירת מרכיבי התכנית חשוב להתייחס להיבטים הייחודיים של הרשות כפי שנמצאו במיפוי שבוצע.

קווים מנחים לבחירת קדימויות של תכניות/פעולות:

מומלץ לבחון כל יעד, לסקור את החלופות האפשרויות (רצוי להסתמך על הערכה מבוקרת של תכניות, בפרסומים מקצועיים) ולתכנן פעולות שיובילו להשגת היעד עד למועד מוגדר מראש. כפי שכבר הודגש, לשינויים במדיניות ובסביבה הפיזית יש סיכוי להשפיע בצורה המשמעותית ביותר לאורך זמן. תכניות התערבות שונות במסגרות עירוניות ולקהל הרחב עשויות לזכות להיענות גדולה וקבועה יותר אם ישולבו עם השינויים המערכתיים הללו.

שיקולים נוספים בבחירת תכניות ופעילויות: עלות הפעילויות, באילו סיכונים בריאותיים מצויות אוכלוסיות שונות ואילו קהלים בסיכון גבוה במיוחד, מה השפעת הסיכונים על איכות החיים שלהם ועל תפקודם. עוד חשוב לבחון כיצד הסיכונים הללו משפיעים על המרקם העירוני כולו. בנוסף, יש לבחון מה רמת התועלת הצפויה מיישום כל פעולה או תכנית התערבות. האם היא מפחיתה מגוון של סיכונים בו זמנית, כמה תושבים עשויים להפיק ממנה תועלת, מה החזר ההשקעה במונחים בריאותיים וכלכליים.

נושאים יישומיים נוספים שיש לשקול הם היקף השינוי; שיתוף הפעולה הצפוי; עלות ההטמעה והתשומות הנדרשות לניהול התכנית לטווח הרחוק.

כדאי לתת עדיפות לתכניות שקל יותר להפעיל ולהטמיע:

  • נותנות מענה לצורך ספציפי.
  • מבוססות על התערבות שהוכחה כמועילה.
  • המתאימות לרשות ולמנדט שלה.
  • קלות לשימוש ונוחות לבדיקה בקנה מידה מצומצם.
  • קיימים במסגרתה שותפים לדרך.

מומלץ להתחיל עם רעיונות פשוטים ליישום לשם חיזוק ההצהרה הראשונית והנעת התושבים וגורמים משתתפים נוספים.

צעד 6 - פיתוח תכניות עם שותפים קיימים וחדשים ואיגום משאבים