home icon work icon education icon city icon

צעד 4: קביעת מטרות, יעדים ומדדי הצלחה

שלב זה מתחיל בלמידת הממצאים שנאספו והוגשו בדו"ח מסכם במסגרת צעד 3 (מיפוי) ובהחלטה משותפת על מטרות ועל יעדים אופרטיביים הנגזרים מהן.

על בסיס אלו מגובש מתווה כללי של פעילות עירונית לקידום רשות שמאפשרת לתושביה חיים פעילים ובריאים, בדגש על תזונה, פעילות גופנית וסביבה נקייה מעישון. בצעד 5, ועדת ההיגוי העירונית מכינה הצעת מסגרת למימוש רעיון "עיר פעילה ובריאה", הכוללת פעילויות במסגרות העירוניות השונות ומספקת מענה לקבוצות שונות באוכלוסייה תוך התייחסות לסביבה הבנויה ולסביבה החברתית.

קביעת מטרות ויעדים אופרטיביים

מטרות ויעדים משמשים מפת ניווט לתכנית עבודה. הם עוזרים להשיב על השאלות: "מה בדיוק ברצוננו להשיג?" או "באיזה קצב נגיע מנקודה א' לנקודה ב'?". צוות ההיגוי יגבש רשימת מטרות ויעדים ברי השגה, בהתאם לתוצאות המיפוי ולהמלצות אנשי המקצוע בקידום בריאות. המתאם הייעודי והצוות המוביל ייעזרו בספרות מקצועית לגיבוש התכנית החל משלב חיוני זה.

כדי להציב מטרות יש להתחשב בשיקולים הבאים:

  • ערכי הרשות.
  • מצב בריאות התושבים והגורמים המשפיעים עליהם, כפי שעלו במיפוי.
  • היכולות הארגוניות – זמינות משאבים, תכניות קיימות ועוד.
  • תוצאות צפויות לשינוי התנהגות על פי תכניות דומות בארץ ובעולם.
  • הלימה למטרות שנקבעו במשרד הבריאות.

מה בין מטרות ויעדים?

המטרות (טווח ארוך): מבטאות "מה רוצים להשיג" באמצעות התכנית. המטרות נגזרות מחזון אפשריבריא בעיר, ומבטאות תרגום מעשי של חזון זה. בעת הצבת המטרות, מומלץ להתחיל במטרות לטווח ארוך, לחלק אותן למטרות לטווח בינוני וקצר.

היעדים (פרוט המטרות): בתכנית העבודה אנו מכוונים ליעדים, קרי לתוצאות ספציפיות הניתנות למדידה כמותית. מכל מטרה ניתן לגזור מספר יעדים המתבססים על המצב הקיים ומבטאים שינוי בר-השגה בזמן מוגדר. מומלץ לבסס את רשימת היעדים על התייעצות עם בעלי עניין רלוונטיים בכל מסגרת ארגונית בעיר - בתי ספר, מקומות עבודה ומתקני ספורט וכדומה. בכל מקום יכינו בעלי העניין את היעדים המתאימים להם בהתאם לחזון והמטרות שקבעה ועדת ההיגוי.

קביעת יעדים מדידים

כאמור, המטרות יושגו רק באמצעות עמידה ביעדים.  לכל מטרה יש להקים לפחות יעד אחד העונה על כל התנאים המוזכרים בראשי התיבות SMART:

Specific – מפורט. יש לציין מה בדיוק רוצים להשיג במסגרת היעד ובקרב אילו אוכלוסיות.

Measurable – מדיד. יש לפרט את רמת השגת היעד במספרים: למשל, כמה אנשים ישתתפו, מה יהיו שיעורי ההצלחה (באחוזים) וכיו"ב.

Achievable – בר השגה. יש לוודא שניתן יהיה להשיג את היעד בהינתן המשאבים הזמינים, רמת התמיכה והעניין בתכנית.

Relevant – רלוונטי. על היעד להיות רלוונטי לצרכים ולתחומי העניין של הרשות ושל התושבים.

Time-Bound – מוגבל בזמן. יש לציין בדיוק מתי מצפים להשיג את היעד.

דוגמאות ליעדים מנוסחים SMART

ניתן להיעזר במסמך עזר לרשויות מקומיות למיפוי אסטרטגיות פעולה ודוגמאות להגדרה של יעדים מדידים.

בתחום התזונה, למשל: תוך שנה מיום הפעלת התכנית, כל המסגרות שמגישות אוכל יוודאו שהמפעילים עומדים באמות המידה שנקבעו לתזונה בריאה;

בתחום הפעילות הגופנית, למשל: תוך שנה מיום הפעלת התכנית, 20% מהתושבים ישתלבו באחת מהפעילויות הגופניות המוצעות ברשות.

דוגמאות מהשטח - גזירת יעדים מהמטרות
מטרה לדוגמה

יעדים אפשריים הנגזרים מן המטרה ומגשימים אותה

הטמעת פעילות גופנית כשגרת חיים בקרב אוכלוסיות שונות בעיר/יישוב

  • הגדלת מספר בתי הספר המעודדים ומקיימים "אוטובוס מהלך".
  • הגדלת מספר המשתתפים בחוגי ספורט ופעילות גופנית בשעות הפנאי.
  • העלאת שיעור העוסקים בפעילות גופנית של  150 דקות שבועיות בקרב האוכלוסייה הבוגרת ב-20% תוך שנה.
  • הגדלת העיסוק בפעילות גופנית של ילדים ונוער ל-180 דקות שבועיות לפחות מסגרת יום הלימודים ב-50% מבתי הספר בתוך שנתיים.
  • הגדלת מספר מקומות העבודה המעודדים נסיעה בתחבורה ציבורית, הליכה ו/או רכיבה על אופניים כדרך הגעה לעבודה, וכן מאפשרים פעילות גופנית בשעות העבודה.

העלאת שיעור הצורכים לפי קשת המזון החדשה בקרב אוכלוסיות שונות בעיר/יישוב

  • העלאת שיעור הצורכים 5 מנות של ירק או פרי בכל יום, בקרב כלל האוכלוסייה והמסגרות ב-20% בתוך שנה.
  • הגדלת שיעור המשתמשים בדגנים מלאים (אורז מלא, לחם מקמח מלא וכד') לפחות 3 פעמים בשבוע, בקרב כלל האוכלוסייה ב 20% בתוך שנה.
  • הגדלת שיעור השותים רק מים (לא משקאות ממותקים) ב 20% בתוך שנה. (ניתן גם לקבוע יעד אחר לדוגמה של הקטנת צריכה משקאות ממותקים).
  • הגדלת מספר בתי הספר בהם מונגש מזון לפי קשת המזון החדשה בתוך שנתיים.

העלאת רמת הידע והמודעות לחשיבות תזונה בריאה, בטוחה ובת קיימא

  • הגדלת מספר הקורסים העירוניים בנושא תזונה בריאה.
  • העלאת שיעור המשתתפים בקורסים.
  • הקמת מטבחים קהילתיים ובישול בריא בצוותא.

פיתוח סביבות בנויות / תשתיות נגישות המאפשרות ומעודדות פעילות גופנית לתושבים מאוכלוסיות שונות והגדלת הנגישות למשאבים תוך כדי שימת דגש על שכונות במעמד סוציו-אקונומי נמוך

  • העלאה משמעותית במספר הדרכים העירוניות שיש בהן שבילי הליכה ושבילי רכיבה על אופניים ותאורה לשעות החשכה.
  • הגדלת מספר האולמות ומגרשי ספורט וברכות שחייה המותאמות לכל גיל ולאנשים עם מוגבלויות.
  • הגדלת אחוז השכונות שיש בהן מתקני כושר בטבע.
  • הגדלת מספר שעות השימוש במתקני ספורט קיימים בבתי הספר ובשכונות והגדלת מגוון אוכלוסיות המשתמשים.

 

בחירת המדדים:

כדי לוודא התקדמות לעבר החזון ומימוש היעדים, יש להשתמש במדדים המאפשרים לבחון באופן שיטתי שינויים לאורך זמן. המדדים נגזרים מהיעדים וחיוניים לשם קביעת אפקטיביות  התכנית (מה שלא מדיד יהיה קשה יותר לנהל). המדידה נועדה להוות מפת דרכים להנהגת הרשות ולכל השותפים המקומיים והלאומיים. המדדים מבוססים על יעדים לאומיים, על המלצות מהספרות העולמית ועל מתווה הדרישות של התכנית אפשריבריא בעיר.

כמוסבר בצעד 3, רצוי לבחור מודל להערכה עוד בטרם פיתוח התכנית המפורטת. למודל תהיה השפעה על סוג המידע שייאסף כבסיס לתכנית. יש להגדיר את המדדים ואת מקורות המידע שמהם יישאבו נתוני המדדים שנקבעו, וכן את דרכי האיסוף ואת תדירות האיסוף. מדדים יכולים להיאסף באמצעות כלי איכותני (ריאיון, קבוצות מיקוד וכיו"ב) או כמותי (שאלון, סקר טלפוני וכיו"ב). לדוגמה, מדד אפשרי הוא מספר בתי ספר מקדמי בריאות ברשות.  מקור המידע לנתון זה הוא משרד החינוך, על כן מתאם העיר חייב להיות בקשר עם מפקחת משרד החינוך בנושא. ניתן ומומלץ להיעזר במדדים המרכזיים של תכנית אֶפְשָׁריבָּרִיא בעיר כפי שמופיעים בשאלון מדדי אפשריבריא בעיר. כל רשות מקומית (או ארגון) יכולה להוסיף מדדים בהתאם ליעדים שנקבעו.

תחומי המדדים לבחינת תהליכים ברשויות מקומיות לאורך זמן

נתונים דמוגרפיים: גודל האוכלוסייה, מבנה האוכלוסייה (ילדים, מבוגרים וזקנים מעל גיל 65), אחוז אבטלה, אחוז מקבלי ביטוח לאומי, דירוג סוציו-אקונומי של העיר ועוד

מדיניות ומנהיגות: חוקים, תקנות, כללים, פרוטוקולים ופרוצדורות, שנועדו להנחות או להשפיע על התנהגות. מדיניות ניתן לאמץ בחקיקה או להטמיע במסגרות ובארגונים. מדיניות לעיתים קרובות היא הסמכות לביצוע שינויים סביבתיים, ומגדילה את הסבירות שהם יהפכו לקבועים וברי-קיימא. דוגמאות למדיניות:

  • מדיניות לגבי תכנון עירוני של שטחים המיועדים לפעילות ספורט ופנאי.
  • תקנות המסדירות ההזנה בבתי-הספר.
  • איסור על מכירת מזון לא בריא לאורך כל יום הלימודים.

הסברה ושיווק חברתי: השיווק החברתי בקידום בריאות הוא גישה אסטרטגית לקידום שינוי בעמדות ובהתנהגות. הגישה שואבת מהחשיבה האסטרטגית של שיווק מסחרי, אבל אינה מצטמצמת רק לתקשורת או פרסום. מדובר בגישה כוללת המבוססת על תיאוריות של שינוי התנהגות ואוריינטציה כוללת של התמקדות במה שחשוב לאוכלוסיות היעד, כאשר הפעילות מתוכננת לאורך זמן ומיועדת להתמודד עם יעדים ארוכי טווח, תוך שימוש בשילוב של ערוצי תקשורת ופעילות בשטח כדי להשפיע על חסמים בסביבה החברתית והפיזית. דוגמאות להסברה ושיווק חברתי במסגרת אפשריבריא: פיתוח ושימוש במותג אפשריבריא, תו מזון, יום הולדת אפשריבריא בגני ילדים, קמפיין "מעובד שמים בצד".

סביבה ותשתיות - סביבה מאפשרת: מבנה טופוגרפי של העיר (סביבה טבעית), סביבה בנויה, סביבה חברתית או כלכלית שנועדה להשפיע על מנהגים והתנהגויות של אנשים. למשל, בסביבה הבנויה: שינויים בתשתית  כולל שיפורים לקידום פעילות גופנית (למשל, שבילי הליכה), האפשרות לבחירות מזון בריא במסעדות או בתי קפה וכיוצא באלו.

תכניות תומכות: קיומן של תכניות לאומיות שיכולות לתמוך בפעילות דוגמת עיר בריאה, תכנית לאומית לעיר בטוחה (ארגון בטרם), תכנית למניעת תאונות דרכים, עיר ללא אלימות ועוד. ניתן לאגם משאבים.

מדדי תפוקה ותוצאה: אלו מדדים המשמשים למדידת תוצאותיהן של הפעולות ברשות המקומית. אלו יכולות להיות תוצאות לטווח קצר, בינוני וארוך. להלן דוגמאות של מדדי תוצאה על פי טווח הזמן:

  • טווח קצר: שינוי בידע, עמדות ותפיסות בנושאי בריאות, תזונה בריאה או פעילות גופנית, כגון היכרות עם תשתיות של ספורט עממי ברחבי העיר, זכירת מסרים מקמפיינים תקשורתיים, שינוי בהרכב הכיבוד שמוגש בישיבות בעירייה.
  • טווח בינוני: שינוי התנהגות כגון מספר דקות ממוצע של פעילות גופנית בינונית או נמרצת בקרב מבוגרים, צריכת ירקות ופירות, ודיווח על רכיבה על אופניים /הליכה ביום לפי דקות או פעמים ליום.
  • טווח ארוך: בעיקר שינויים במצב הבריאות כגון התפלגות BMI, שיעור בעלי יתר לחץ דם, וירידה בהיארעות מחלות הלב.

יש להתאים את המדדים למסגרות בהן פועלים ליצירת שינוי.

מקומות ציבוריים ומקומות עבודה: התערבויות ותשתיות סביבתיות לעידוד תזונה נבונה ופעילות גופנית. תשתיות אלו הופכות את הבחירות הבריאותיות לנגישות וקלות יותר, כך שיש פחות הסתמכות על כוח רצונו של הפרט. מדדים אלו הקשורים לשיפור הסביבה החברתית או הפיזית מטרתם תמיכה באימוץ התנהגויות בריאות, כגון:

  • מספר ק"מ של מסלולי רכיבה על אופניים.
  • מספר מקומות עבודה שאימצו תכניות לקידום אורח חיים פעיל ובריא.
  • מספר מגרשי ספורט פתוחים לשימוש קהל רחב.
  • קידום סביבה מאפשרת הנקה במקומות ציבוריים.

מערכת החינוך: זוהו מדדים למערכת החינוך העוסקים במנהיגות, מדיניות תומכת וסביבה מאפשרת לעידוד תזונה נבונה ופעילות גופנית, כגון:

  • מספר או אחוז גנים, בתי ספר יסודיים, חט"ב ותיכונים שהוכרו ע"י משרד החינוך כמקדמי בריאות ברשות.
  • מספר מוסדות חינוך בהם יש גינות מאכל ברשות.
  • אחוז בתי הספר יסודיים בהם קימת תכנית הליכה או רכיבה על אופניים לבית הספר ו/או בחזרה.
  • מספר בתי ספר שבהם יש תוספת פעילות גופנית מאורגנת (תוספת שעורי ספורט/ הפסקה פעילה וכו').
  • אחוז בתי ספר בהם מכונות ממכר אוטומטי של מזון ושתייה עומדות בדרישות חוזר מנכ"ל משרד החינוך.

תדירות המדידה עבור רוב המדדים של התכנית נקבעה לנקודות הזמן הבאות:

  • לפני התחלת התכנית – "זמן 0".
  • 18 חודשים לאחר תחילת התכנית.
  • 36 חודשים לאחר תחילת התכנית.
  • המלצה להמשך מדידה כל 18-24 חודשים.

כלים ומקורות המידע לאיסוף המדדים

  • שאלון מדדי אפשריבריא בעיר.
  • מקורות מידע לאומיים.
  • מפת הבריאות היישובית בפורטל משרד הבריאות.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס).
  • משרד החינוך.
  • מסמכים פנימיים הנמצאים באגפים השונים ברשות, מידע מתועד או מפורסם ועוד.
  • ראיונות עם בעלי תפקידים ברשות המקומית (מנהל אגף חינוך, מנהל אגף הספורט וכד').
  • נתוני תחלואה, השמנה - כחלק מבנית שיתופי הפעולה עם קופות החולים.
  • נתונים כמותיים הנאספים על-ידי גורמים שונים באופן שוטף או באופן מיוחד לתכנית, לדוגמה דוחות רבעוניים.
  • פרופיל עירוני: כבסיס לתכנון אסטרטגי לפיתוח הבריאות והקיימות, רשת ערים בריאות.
  • נתוני התנהגות ועמדות – סקרי אוכלוסייה – מבוסס על מדדים הנבחנים באמצעות סקרי האוכלוסייה.

כאשר מפתחים את תכנית אפשריבריא בעיר, מומלץ להתבסס על מקורות המידע הבאים:

מידע נוסף

צעד 5: קביעת קדימויות ודרכי פעולה, לקראת גיבוש תכנית עבודה